טוב לשמוע

אתמול התראיינה חברת הכנסת שירלי פינטו (ימינה) בתוכנית "שש עם" בהנחיית עודד בן-עמי בקשת12.

בן-עמי ביקש את התייחסותה של פינטו לפרשת ההתקפה על חברת הכנסת עידית סילמן ולכך שחבר הכנסת עמיחי שיקלי הצביע נגד התקציב.

פינטו הגיבה בחריפות וכינתה את שיקלי "וירוס", מה שעורר סערה בבועה התקשורתית. הבוקר שיקלי התראיין ברשת ב' הגיב ואמר שוירוס יכול להיות חיובי (מה יש לומר, חידוש מדעי) ואילו פינטו התראיינה ברדיו 103FM ואמרה שהתכוונה לוירוס מחשב.

אני מאד מעריך ואוהב את שירלי. לא בטוח שכדאי להשתמש בביטויים כאלו – אבל לא על זה רציתי לדבר.

רציתי לדבר על משהו אחר: על איכות התרגום וכתוביות התמלול בשידורי הטלוויזיה.

פינטו, למיטב הבנתי, לא אמרה "וירוס בכנסת ישראל" כפי שהמתורגמנית תרגמה, אלא "וירוס במערכת הפוליטית" (זה די דומה אבל גם קצת שונה – תחליטו אתם כמה זה חשוב). מיד אחרי זה אמרה משפט נוסף, שלהבנתי הוא: "אני חושבת שכל המהלכים שהוא (שיקלי) עושה, הוא מנסה להמליך את עצמו בכוח". המשפט הזה לא תורגם בכלל.

לדעתי משתי סיבות:
– הסיבה הראשונה היא שנראה כי שירלי מדברת מהר וקשה לתרגם הכל. בנוסף, לפי מה שנאמר לי, המתורגמנים שולטים בתרגום מעברית לשפת הסימנים ואילו משפת הסימנים לעברית – רובם מתקשים.
– הסיבה השנייה היא, שבאמצע המשפט הנוסף של שירלי, הבין בן עמי שהיא אמרה "וירוס", ואז חזר לנושא הזה, והמתורגמנית בעקבותיו.


כאן אני מבקש להעלות סוגיה: חוק הכתוביות ושפת הסימנים בטלוויזיה מדבר על כמות (100% כתוביות בחי ובמוקלט, 5% שפת סימנים) אך לא מדבר בכלל על איכות. וזה נושא שלדעתי הגיע הזמן שנקדם.

בהקשר לשפת הסימנים: בחירת מתורגמנים מתאימים למדיום הטלוויזיוני, שליטה בשפה, גודל ה"בועה", מיקום הבועה וכו'

בהקשר לכתוביות התמלול: איכות המתמללים, מניעת שגיאות כתיב/הקלדה, הפונט והצבע של הכתוביות, וקביעת מדיניות: האם לתקן את העברית בתרגום והאם ראוי להשמיט מילים גסות ועוד.

זה השלב הבא שעלינו לקדם. לדבר על איכות ולא רק על כמות.

קישור לחלק הראיון המדובר, מתוך מאקו – כאן.