טוב לשמוע

סיפור של עצמאות תרבותית-חברתית. רשמים מיום העיון. מאת מאיר נח

(*) פורסם במקור "פקסעיתון", גליון 28, מאי 1999

קטע זה, פורסם במקור ב"פקסעיתון", עיתון שיסדתי וערכתי בין השנים 1997-2000 ומועלה כאן מחדש עם פטירתו של משה במברגר, בגיל 97.

ביום חמישי, 15/4/99 בערב, התקיים ב"בית דניאל" בתל-אביב אירוע מעניין מטעם "המכון לקידום החירש" וביוזמתה המבורכת של חוה סביר, בנושא תולדות קהילת החירשים הישראלית, סיפור של עצמאות תרבותית-חברתית.

בערב זה ישבו קבוצת צעירים לקויי שמיעה לצד קבוצת החירשים שבאו לעודד את חבריהם המרצים. לראשונה זכיתי להכיר צעירים משכילים משוחחים בנחת בשפת הסימנים שלהם, מקשיבים בתשומת לב למרצים מעל הדוכן ומשתתפים בצורה ערה בדיונים.

המרצים, משה במברגר, חיים אפטר ומרדכי סולובייצ'יק, הם המייסדים, הפעילים המסורים והמנהיגים בעבר של אגודת החירשים בישראל ושל ארגון הספורט של החירשים בישראל.

הם סיפרו על השנים הראשונות, עם עליית קומץ החירשים בתקופת המנדט הבריטי, לפני הקמת המדינה, בשנות ה- 30. הם גרו בירושלים ובתל-אביב וניסו ליצור מסגרת ארגונית וקבוצתית משלהם. בשנת 1944, לאחר מאמצים, עידוד ומציאת המקום למועדון, סמוך ליפו, הם הקימו את אגודת החירשים-אילמים היהודים בתל-אביב. לאחר מלחמת העצמאות, ובמאמצים אצל עיריית תל-אביב, הם עברו למועדון באולם התעמלות ליד בית הספר ברחוב קלישר בתל-אביב.

יחד עם סניף חיפה הקימו את אגודת החירשים-אילמים בישראל בשנים 1949-1950. במהלך השנים השמיטו את המילה אילמים וכעת השם הוא אגודת החירשים בישראל. עם גלי העליות הגדולות, הגיעו עולים רבים והוותיקים נחלצו לעזרתם במגורים, במציאת עבודה, ובעזרה סוציאלית בהתנדבות. בכוחות משותפים, איסוף כסף דרך התרמות, ימי סרט עם קופסאות, הם הצליחו להקים את משכנם, "בית הלן קלר" בת"א.

ב"בית הלן קלר" בת"א, ב"בית בורלא" בחיפה, ובכל המועדונים של הסניפים, הם העשירו את תרבותם, פעילות ארגונית וחברתית ועיסוקים לשעות פנאי והגיעו להישגים מוחשיים.

המרצים ספרו על בניית שפת תנועות ידיים ושפת הסימנים הישראלית המשותפת מתוך כור ההיתוך של העליות מארצות מזרח אירופה, מערב אירופה, אסיה וצפון אפריקה שהעשירו את השפה. סיפרו איך לחמו ופעלו להשגת רשיונות נהיגה לציבור החירשים, להסיר את המגבלות. ספרו על בניית ענפי ספורט, יש מאין, והספורטאים החירשים העולים הוסיפו את הישגיהם להצלחת הספורט של החירשים בישראל.

בדיונים המרתקים התווכחו על צורות בניית השפה בסימנים ובתנועות הידיים. על העברת התרגום של העדויות בבית המשפט ע"י המתורגמן החירש, המבין את קריאת תנועות השפתיים של השומעים והמכיר את המנטליות של החירשים העולים, חסרי השכלה. על התמודדות החרשים הראשונים להשגת רשיונות הנהיגה, איך ניסו להשיג עזרה סוציאלית בצורה עצמית לפני שבנו את מבנה העבודה הסוציאלית והישגיה.

בסיכום, דנו על אפשרות השתלבות הצעירים והסטודנטים לקויי השמיעה בפעילות אגודת החירשים בישראל ולהשתלב בהנהגתה. כי מעודדים אותם וזקוקים להם, עם האתגרים הניצבים לפניהם.

זה היה ערב נפלא מבחינתנו ומקווים שיהיו לו המשכים.

תודה לראשי המכון לקידום החירש, לחוה סביר על יוזמתם המבורכת. תודות למשה, לחיים ולמרדכי, המרצים שסיפרו לנו על נסיונם הרב ולכל העושים במלאכה שתרמו להצלחת האירוע.

לכל גליונות "פקסעיתון" לחצו כאן