בימים אלו מציינים חמישים שנה לעלייתו לראשונה בעברית של המחזמר המצליח "גבירתי הנאווה" (באנגלית: My Fair Lady), שכתבו המחזאי אלן ג'יי לרנר והמלחין פרדריק לאו על פי המחזה "פיגמליון" מאת המחזאי ג'ורג' ברנרד שו. המחזה תורגם לעברית על ידי דן אלמגור ושרגא פרידמן ומספר על פרופסור בריטי המנסה להפוך מוכרת פרחים לונדונית ענייה וחסרת השכלה, ל'ליידי.
אחת הסצינות הזכורות מהסרט היא הסצינה בה אלייזה דוליטל מצליחה להגות באנגלית "תקינה" את המשפט: The rain in Spain stays mainly in the plain. הנה כאן קטע יוטיוב עם השיר המקורי באנגלית:
ובעברית:
"ברד ירד בדרום ספרד הערב"
– סוף סוף קלטה זאת. סוף סוף קלטה זאת
"ברד ירד בדרום ספרד הערב"
– היא מדברת. ממש כמו גברת.
נזכרתי בשיר הזה אחרי שצפיתי בקטע היוטיוב שהופץ בימים האחרונים ברשת החברתית ובאתרים רבים בעולם ובישראל: אישה חירשת בת 39, ששמה ג'ואן מילנה, מצולמת ברגע התחברות הראשונה לשתל השבלול, מה שמעורר אצלה (ואצל הצופים) סערת רגשות.
הנה כאן קישור לכתבה (ניתן ללחוץ על cc לכתוביות) ביוטיוב:
אין ספק שזה מרגש לשמוע, אך מה המסר העולה מההפצה הגורפת של הסרטון? המסר הוא אי קבלת השונה. הצלחנו לרפא אישה חירשת וסוף סוף היא שומעת! מזכיר סרטון תדמית ישן על שיקום בני נוער חירשים וכבדי שמיעה, שפס הקול שליווה אותו היה: "הם אינם שומעים את איוושת העלים"… (אוי!, איזה מסכנים…)
(*) המעוניינים לקרוא עוד על התרגום לעברית של "גברתי הנאווה", מוזמן לבקר כאן:
טוב לשמוע 
להשאיר תגובה